את היצירה אי אפשר להכריח

את היצירה אי אפשר להכריח

היא כמו חיה שיש לה תנועה משלה ורצון משלה,

היא חיה בי אך היא לא אני,

והרצון שלה והרצון שלי לפעמים מתמזגים ולפעמים נפרדים,

ואני יכולה לשדל, ואני יכולה לשחד, ואני יכולה להזמין

אך אני לא יכולה להכריח.

ואם אני אכריח,

אם אני לא נותנת לה לרצות מעצמה.

זה כואב בגוף זה כואב בנשמה,

והגוף שלי נזכר בפעם ההיא שהייתה,

כשניקזו ממני את הרצון וגדעו את ההבשלה,

פגיעה שעד היום מזהירה אותי מעצמה

מעצמי. לא להכריח

ובמקום, להניח

לה להיות מי שהיא.