Miri Lev

הציור הראשון שיצא לי היום כשחוויתי עומס וניתוק מכוחותיי, החלטתי להתחיל עם ריבוע. הוספתי מלבן, הוספתי עיגול, ואז משולש. עם צבעי האקריליק שהיו לי על השולחן. התחלתי למלא את הדף בעוד צורות, והבנתי שזהו, אני לא צריכה יותר מזה, אני לא חייבת להוציא פה איזו יצירת מופת ולא כלום, פשוט לצבוע את הצורות ולהחליט בכל רגע מה הצורה הבאה והצבע הבא. אין צורך בתכנון של קומפוזיציה, במורכבות וחשיבה מעמיקה ולטווח ארוך. אין צורך במשאבים שאין לי כרגע. הציור השני וזה לא ממש משנה איך זה נראה. רק מה שמתחשק לי עכשיו...

אם מסתכלים על איך שילדים קטנים מציירים, אפשר להבחין בחופש שלהם ליצור מבלי ציפיות מוקדמות. הם "קופצים למים" עם הצבעים, נהנים מהחושיות של העבודה עם החומר, ומגיבים למה שקורה על הדף, כל רגע ורגע. ואיך אנחנו מציירות? מכירות את זה שאתן רוצות לצייר, מרגישות את הצורך לבטא משהו, אך מרגישות חסומות? לפעמים, החסם מול הדף הלבן הוא בציפיות נוקשות שלנו לתוצאה מוגדרת מראש והחשש שלא נצליח לממש אותה. אחת הדרכים להתמודד עם החסם הזה הוא ללמוד טכניקות ציור. שיפור מיומנויות טכניות זה דבר נהדר שיכול להעניק ביטחון...

אתחיל בלספר לכן על חוויה מאוד מעניינת שחוויתי השבוע. יצרתי ביום שלישי שני ציורים. אני מניחה אותם כאן לפניכן. האם מתוך ההתבוננות בציורים האלו אתן יכולות להעלות בדעתכן איך הרגשתי במהלך היצירה שלהם? ציור 1 ציור 2 אני אניח כאן רשימה של מצבי תודעה, מצבי רוח, מחשבות, רגשות ותחושות שיכולים לעלות בזמן שאנחנו מציירות: 1. לחץ 2. התרגשות 3. שלווה 4. אובססיביות 5. זה מספיק טוב? 6. סקרנות 7. הקשבה 8. מה יגידו? 9. תחושה שיש זמן 10. פרפקציוניזם 11. צורך לשפר משהו עוד...