Miri Lev

גם ציורים מבקשים לצמוח, לגדול, להשתנות. להתפתח. כמו בני האדם. החלטתי היום לשתף אתכן בתהליך ההתפתחות של הציור הזה: ואיך הוא הפך בסוף, אחרי תהליך פסיכולוגי מעמיק, לזה: ניתן לצפות בתהליך בסרטון הבא: מעניין לחקור - בין השלבים השונים - מהו חוק ההתפתחות? יכולה לשתף שבהתחלה חיפשתי תהליך של פישוט. הפשטה, אולי יותר נכון לומר. אז הדג הפך להיות עשוי יותר מצורות גיאומטריות. מתוך ההפשטה, בקיצוניות שלה, הוא כבר הפך למשהו אחר. ואז הדמיון הוביל אותו לצורתו החדשה, ואני רק יכולה לקוות שהוא שמח בה. אך אם לא -...

הציור הראשון שיצא לי היום כשחוויתי עומס וניתוק מכוחותיי, החלטתי להתחיל עם ריבוע. הוספתי מלבן, הוספתי עיגול, ואז משולש. עם צבעי האקריליק שהיו לי על השולחן. התחלתי למלא את הדף בעוד צורות, והבנתי שזהו, אני לא צריכה יותר מזה, אני לא חייבת להוציא פה איזו יצירת מופת ולא כלום, פשוט לצבוע את הצורות ולהחליט בכל רגע מה הצורה הבאה והצבע הבא. אין צורך בתכנון של קומפוזיציה, במורכבות וחשיבה מעמיקה ולטווח ארוך. אין צורך במשאבים שאין לי כרגע. הציור השני וזה לא ממש משנה איך זה נראה. רק מה שמתחשק לי עכשיו...

אם מסתכלים על איך שילדים קטנים מציירים, אפשר להבחין בחופש שלהם ליצור מבלי ציפיות מוקדמות. הם "קופצים למים" עם הצבעים, נהנים מהחושיות של העבודה עם החומר, ומגיבים למה שקורה על הדף, כל רגע ורגע. ואיך אנחנו מציירות? מכירות את זה שאתן רוצות לצייר, מרגישות את הצורך לבטא משהו, אך מרגישות חסומות? לפעמים, החסם מול הדף הלבן הוא בציפיות נוקשות שלנו לתוצאה מוגדרת מראש והחשש שלא נצליח לממש אותה. אחת הדרכים להתמודד עם החסם הזה הוא ללמוד טכניקות ציור. שיפור מיומנויות טכניות זה דבר נהדר שיכול להעניק ביטחון...